לימודי משחק מתחלקים למעשה לשתי אפשרויות מרכזיות; ניתן לפנות למסלול מקצועי מלא, הנמשך בדרך כלל שלוש שנות לימוד מלאות, ומאידך ניתן לגשת לקורסים קצרים יחסית, חלקם מעניקים התמחות ספציפית בתחום נקודתי במקצוע, ואחרים למטרת לימודי משחק מקוצרים למי שלא רואים בתחום מקצוע לחיים, אלא העשרה מהנה, כזו שתאפשר להם לעסוק באומנות זו באופן חובבני במסגרות פחות מחייבות.
ישנם אלו הנרשמים ללימודים מזורזים או חלקיים מתוך תחושה שהכשרון הטבעי בו ניחנו יחפה על העדר ההשכלה המקצועית המבוקשת. במקרה זה, אם אין המדובר בכשרון יוצא דופן בתכונותיו, או שהשוק צמא לו מקצועית ותדמיתית (למשל במקרה של מי שהתפרסם בתחום מקורב למשחק, כמו שירה או ריאליטי) הסיכוי רב שהלימודים המקוצרים לא עתידים להועיל לו מקצועית, והאופק אליו הוא צופה יהיה בעיקר מהדרג הנמוך יותר, כגון פרסומות, תיאטרון חובבים, תפקידי סטטיסטים או תפקידי משנה צנועים בהפקות גדולות יותר.
שאיפות מול מציאות
כהשלכה מהנסיבות שתוארו, יש לשקול טרם הכניסה ללימודי המשחק מהן בעצם השאיפות המעשיות אותן בכוונתך להשיג. אין דומה מי שמעוניין להופיע בתאטרון הממסדי או בתפקידים ראשיים בקולנוע וטלויזיה למי שמבקש רק להעשיר את שעות הפנאי שלו בהצטרפות לחוג תאטרון חובבים במתנ"ס. אסור לשכוח שרבים חולמים עוד מגיל צעיר להתייצב על הבמות או אל מול המצלמה; לא מעטים ניחנים בכשרון לכך, אך רק יחידי סגולה הופכים בסופו של דבר לשחקנים ידועי שם ומוכרי-כרטיסים. לפיכך, האתגר המקצועי במשחק הוא מן הקשים ביותר בתחומי האמנות, וכמות הכוכבים האמיתיים בטלה בשישים לעומת בוגרי לימודי משחק אשר אינם מתפרנסים מכישוריהם אלו.
מסיבות אלו ואחרות, מוטב למי ששוקל להכשיר את עצמו בתחום זה לשאול את עצמו מהו היעד אשר אליו הוא שואף, האם הוא ניחן בכישורים שיקלו עליו את ההשתלבות העתידית בו, או שברצונו לממש בצנעה ובהנאה את תאוות הבמה שלו במסגרות מחייבות-פחות.
מה לומדים
אם כן, ניתן לחלק באופן כללי את לימודי המשחק לשלוש אפשרויות מרכזיות: לימודי משחק מלאים, מקוצרים, ולימודי התמחות נקודתיים. בין אלו האחרונים תוכלו למצוא למשל משחק מול מצלמה, קורס אימפרוביזציה, הופעה במחזות זמר או מספרי סיפורים.
במסגרת הלימודים המקיפים ניתן למצוא נושאים כמו עבודה על מונולוגים ודיאלוגים, דרמה וקומדיה, הופעה מול מצלמה, אימפרוביזציה המשמשת לרכישת כישורי אילתור, עבודה עם טקסטים ועל דמויות, שכלול ופיתוח שפת הגוף, פסיכודרמה, שירה ופיתוח קול, תנועה וריקוד, עבודה על סצנות, דיקציה ומימיקה, בניית דמויות, וכן נערכת במהלכם היכרות כללית עם התעשייה הקולנועית, השפה המקצועית, נושאי ליהוק וייצוג אמנים, והשגת תפקידים במסגרת אודישנים. כל מסגרות הלימודים כוללות העלאת מחזות והפקות במהלכן, על מנת לתרגל "על רטוב" את הכישורים שנרכשו, ולרכוש נסיון מעשי עוד במהלך ההכשרה.
אופי לימודי המשחק הוא יוצא דופן במספר מובנים; אלו קורסים חווייתיים במיוחד, אשר גלומים בהם רגעי אושר רבים, תחושות שחרור וחופש, יצירה והנאה, וכל זאת תוך מפגש עם שותפים חדשים, מרתקים וכשרוניים, אשר יעשירו ללא ספק את עולמו של כל משתתף. עם זאת, מדובר במסגרת תובענית במיוחד, הדורשת מאמצים פיזיים ונפשיים, חשיפה אישית, ספיגת ביקורות שאינן תמיד מחמיאות, ונכונות לתחרותיות רבה בכל שלב ושלב של הדרך המקצועית בעתיד. למרות כל קשיים אלו, לימודי משחק היו וימשיכו להיות משאת נפשם של רבים, שכן תמורתה של ההצלחה והתהילה בתחום זה היא כה רבה, שמעטים הם המקצועות שיוכלו להתחרות בה.