חברת השפע בה אנו חיים, גורמת לרנשים רבים לצרוך כמויות אדירות של אוכל מצד אחד, אך להמצא בתת תזונה מבחינת אנרגיית החיים של המזון אותו הם אוכלים. אנו משמינים בגוף אך מרעיבים ומדכאים את הנפש, דבר אשר גורם לנו לאכול עוד יותר ולהיכנס למעגל אינסופי של אכילה.
יחד עם האובססיה לצרכנות צמחה לה ב-50 שנה האחרונות תרבות ה"ברבי" המצמיחה
נערות ונשים המרעיבות את עצמן על מנת להראות כמודל בלתי אפשרי בעליל, ולאחר כל כשלון של דיאטת הרעבה עצמית הן מפצות את עצמן בזלילה אימתנית. תוסיפו לזה את ה"אידשע-מאמע" שלא משנה אם היא אשכנזיה או עירקית, התרבות שאוכל = אהבה, נכונה לכל האמהות היהודיות ובכלל.
אכילה מאוזנת
אם כך, בתוך מערכת ההתניות התרבותיות המעוותות שבה אנו חיים, כיצד נוכל לשוב ולפתח את האיזון שהוא טבענו המקורי? האכילה הופכת לבריאה באמת רק כאשר היא מתואמת עם מנגנוני הרעב והשובע שלנו — כשהיא נענית לרעב הפיזי בלבד, ולא נועדה למלא חסך רגשי או נפשי.
הדרך לשם עוברת דרך הקשבה מדויקת לגוף ולאינטואיציה הטבעית, הבוחנת: מה נכון לי, כאן ועכשיו, לאכול?
על מנת להגיע לאיזון זה, נדרש תהליך של מודעות – חזרה אל הסדר הטבעי, הסרת דפוסים מקולקלים, והשבת האדם אל צירו, אל פשטותו הבריאה.
הרמב"ם, מגדולי הרופאים, ניסח זאת בפשטות ובבהירות: "לא יאכל אדם כשאינו רעב, ולא ישתנה כשאינו צמא, וישבע כדי רביע מהשובע".
כלומר, ההקשבה לרעב היא הציר שעליו מתבססת אכילה מאוזנת. זהו הגבול הפיזי שיוצר גבול פנימי ברור, כזה שניתן לשוב אליו בכל עת, גם כאשר אנו נופלים אל אכילה רגשית, חמדנות או נהנתנות.
אכילה רגשית
כשלא קיימת הקשבה למנגנון הרעב והשובע, האדם יאכל מכל סיבה שהיא: רעב נפשי רגשי, שעמום, מצוקה, חרדה, עצבנות, כעס, חוסר שקט ואפילו משמחה.
בתהליך מודעות אנחנו לומדים לזהות למה אנו כמהים באמת. האם זה רעב לעניין, ליצירה, למשמעות? רעב לאינטימיות?
כך אנו קודם כל מפרידים את הרעב הפיזי אותו יש לכבד ולהיענות לו, ואת הרעב הנפשי-רגשי עליו ניתן לענות בדרכים אחרות.
מפתח נוסף חשוב להרזיה הוא זיהוי הרווח המשני במשקל
.
הרווח המשני במשקל
יש לבדוק מה הוא הצורך שגורם לנו להשמין. יש להבין כי כל בעיה ממנה אנו סובלים באופן כרוני, יוצרת עבורנו
רווח משני. אחד מהמפתחות החשובים הוא מציאת הרווח המשני במשקל.
לדוגמא
:הגנה רגשית. לכן כל עוד הצורך הרגשי בשומן נותר, לא תצליחו לרדת במשקל גם אם תאכלו בצורה סגפנית, וזאת מכיוון שהסיבה הרגשית לא נפתרה. ניתן לומר כי להיות שמן זו החלטה של התת מודע, ורק כאשר אנו מודעים ומבינים את הבחירה הזו ואת סיבותיה, נוכל לוותר על ההגנה הרגשית ולרזות.
ממלחמה לאהבה
נסיונות להלחם בגוף נועדו לכשלון. יש לעבור את תהליך ההרזייה תוך הקשבה אמיתית לגוף ולא בנסיונות לאלף אותו. אין זאת אומרת שצריך להשלים עם הרגלים לא טובים שכן גם אלה מהווים סירוס של הגוף, הנועד לפצות אותנו רגשית. צריך לזכור כי כמו הנפש, כך גם הגוף מגיב טוב יותר לאהבה ואנרגיות חיוביות. זו הסיבה שדיאטות רעב אינן עובדות לאורך זמן, ולכן אם ברצונכם לרזות, עליכם לעשות זאת ממקום רגוע ושליו.
הקשר בין אסרטיביות
והרזיה
נטייה להשמנה קשורה הרבה פעמים לחוסר בגבולות פנימיים. אדם אינו צריך לפעול על פי אסור ומותר המוכתב על ידי החברה, אלא על ידי אסור ומותר פנימי. ניטשה טען כי בתוך כל אחד מאיתנו טמון "על אדם" היודע מה נכון ומה לא נכון לעשות בכל רגע נתון, ואכן איננו צריכים אף חוק שיגיד לנו כי רצח הוא דבר רע, ומלבד מתי מעט רובנו לא היינו מעלים בדעתנו לרצוח אדם, גם אם לא היה חוק האוסר זאת. את אותה הגישה יש ליישם בכל תחום בחיים ודבר זה ישתקף גם באוכל, מפני שברגע שיהיו לכם גבולות פנימיים, לא תאלצו להציב את השומן כגבול חיצוני בינכם ובין העולם.
הקשר בין
ביטוי רגשי והרזיה
פעמים רבות מהווה האכילה אמצעי לטשטוש הכאבים בחיים לכן יש צורך לקבל וחבק את הרגש, ולהבין כי כאבים הינם חלק מהחיים. דיכוי היכולת להרגיש כאב, מדכאת את היכולת להרגיש גם רגשות אחרים, למעשה זו התנהלות "המנסה" להפוך אותנו לרובוטים חסרי רגש. הגוף והנפש מתמרדים כנגד נסיון זה לדכא אותם והתוצאה היא השמנה ותופעות לוואי אחרות. במקום דיכוי, עלינו ללמוד להתמודד עם הכאב, להבין שהוא חלק מהדרך שעלינו לחוות, וכמו שעל מנת ליהנות מהנוף המרהיב הנשקף מפסגתו של הר, עלינו לסבול את הקושי של העלייה, כך גם על מנת ליהנות מהיופי של החיים עלינו גם להתמודד עם הכאב שבהם.
הקשר בין ביטוי עצמי והרזיה
אחד הדברים הקשים ביותר בתהליך ההרזיה הוא שינוי ההרגלים, ובעיקר ההרגל ללכת אל המקרר. לכן יש צורך לייצר לעצמנו עיסוקים המעניינים אותנו וממלאים את נפשנו וזמננו. אחת הרעות החולות היא הרביצה המשועממת מול הטלוויזיה אשר גורמת לנו לנשנש ללא הפסקה. כאשר אנו מוצאים עיסוק המעניק לנו
ביטוי עצמי, אין לנו צורך באכילה מתמדת ואנו יכולים להסתפק בארוחות הקבועות שלנו.
הדמיה
יוצרת
המחשבות והרגשות שלנו יוצרים את המציאות שלנו. ניתן לומר למחשבות ולרגשות יש אנרגיה משלהן ואנרגיה זו משפיעה על מה שקורה לנו. רודיארד קיפלינג כתב "אם תחשוב כי תיפול, כבר נפלת", והדבר אכן נכון. כך לדוגמה: אם תחשבו כי בן/בת זוגכם יעזבו אתכם, תגרמו במו ידיכם לכך שהדבר אכן יקרה. מצד שני, אדם המחייך וצוחק אל העולם, גורם לאחרים לרצות בחברתו וכך מזמן לעצמו דברים חיוביים.
אני אישית עברתי את
המהפך משמנה לרזה לפני כ-20 שנה, כבר אז היה לי חזון לעשות סדנא שתגאל את כל סופרי
הקלוריות למיניהם מייסוריהם, ותכוון אותם לדרך שתיארתי לעיל. דרך זו מעודדת שינוי
פנימי המאפשר ירידה במשקל בקלות וללא מאבק. אם ברצונכם ללמוד תזונה, אתם מוזמנים לבחור ממגוון הקורסים המופיעים באתר ולעשות את הצעד הראשון בדרך לחיים בריאים ומאושרים.
להמשך קריאה: