עישון בהריון

עישון בהריון הוא גורם מוכח לבעיות רפואיות של העובר, אך נשים רבות אינן מודעות לכך שגם עישון בזמן ההנקה מהווה סכנה משמעותית עבור ילדיהן, והן חוזרות לעשן מייד לאחר הלידה, תוך כדי שהן מניקות את הילד. הנקה היא אמנם בריאה מאוד, אך אם בחרתן לעשן, עדיף שתתנו לילד בקבוק.

הידיעות הראשונות על הטבק שקיימות בספרות הרפואית הן משנת 1591. מאז במשך כ-200 שנה נפוץ השימוש בחומר באירופה כולה, והרופאים אף סברו שהחומר טוב לבריאות והוא שימש כטיפול במחלות עור, עיכול ונשימה.במשך הזמן התפשט הנוהג להשתמש בטבק למטרות תענוג והנאה בעיקר בקרב גברים. עם הקידום במעמד האישה נפוץ העישון גם בקרב נשים, בתקופה של מאה השנים האחרונות מספר הנשים המעשנות זהה כמעט למספר הגברים המעשנים.

עישון וסרטן

לראשונה נקשר שמו של העישון עם מחלת הסרטן ב-1761. וב-1958 פורסם לראשונה מחקר מדעי מקיף אשר הוכיח תמותה גבוהה בהרבה בקרב אוכלוסיית המעשנים מול אוכלוסיית הלא מעשנים. עשן הסיגריה מכיל כ-4000 חומרים רעילים בצורה של חלקיקים מוצקים ובצורה של גזים. החומרים הללו, בעיקר הגזים, רעילים למערכות הגוף השונות. עשן הסיגריות נספג מהר דרך רירית הנשימה וגורם לתופעות מידיות כמו כיווץ כלי-דם וירידה בטמפרטורת העור וגם לתופעות ארוכות טווח. אחד החומרים הרעילים הוא חד תחמוצת הפחמן (CO) המתחרה בחמצן על הקישור להמוגלובין ובכך מוריד את כמות החמצן המגיע לרקמות השונות. כך נגרם נזק למערכת העצבים המרכזית, לשריר הלב ולכלי הדם.

חומר מסוכן נוסף הוא הניקוטין אשר נחשב כגורם מסרטן ברמת ממאירות גבוהה, גורם לכיווץ כלי הדם ומשפיע בצורה שלילית על העורקים הכליליים של הלב ועל כלי הדם במוח. הניקוטין הוא החומר הממכר בסיגריה המקשה על הגמילה. יש מחקרים הגורסים שהניקוטין עצמו איננו חומר מסרטן כי אם צורת ההעברה, כלומר עשן הסיגריות הוא שמכיל קרצינוגניים וטוקסינים מסוכנים.

עישון פעיל ועישון סביל

החומרים הרעילים של הסיגריה חודרים לגוף הן ע"י עישון פעיל והן ע"י עישון סביל. קיימת סברה שעישון סביל הוא מסוכן אף יותר מעישון פעיל כיוון שהעשן הנפלט מהקצה הבוער של הסיגריה מכיל ריכוז גבוה יותר של החומרים הרעילים מהעשן הנשאף. העישון הסביל גורם לתופעות של אלרגיה, ממאירות ולמחלות לב וכלי דם. ביחס לילדים השוהים בקרב הורים מעשנים נמצא כי הסיכוי להתאשפז עקב בעיות נשימה עולה בעשרות אחוזים וכך גם הפגיעה בתפקודי הריאות. הסיכון לחלות במחלות הקשורות בעישון תלוי בצורת העישון ובמינון. סיגריות מסוכנות יותר ממקטרות או סיגרים, שימוש בפילטרים מוריד סיכון, ככל שמספר הסיגריות גדול יותר ומעשנים לאורך זמן רב יותר כך עולה הסיכון לחלות. 

נשים ועישון

כאמור, לאורך ההיסטוריה עישון נחשב כמנהג גברי, במאה שנה האחרונות עם קידום מעמד האישה הפך העישון נפוץ יותר ויותר גם בקרב נשים. במדינות ובחברות המתויגות כמסורתיות או מתפתחות עדיין אחוז הנשים המעשנות הוא קטן. בשנת 2000: במדינות המתפתחות החלוקה הייתה 48% גברים מעשנים ורק 7% נשים מעשנות. במדינות המפותחות החלוקה היא 42% גברים שמעשנים ו 24% נשים שמעשנות. פי 3.5. בישראל החלוקה דומה 35% גברים ו 20% נשים, אך רואים שוני במספרים בין המגזרים: בחברה היהודית (לא כולל חרדים) אחוז המעשנות מגיע ל 22%. בחברה החרדית כנראה אחוזים בודדים (יש קושי לסקור). בחברה הערבית רק 11% מהנשים מעשנות. (נתוני האגודה למלחמה בסרטן). כיום קהל היעד העיקרי והנוח לחברות הטבק הן נערות צעירות. בארה"ב עלה אחוז הנערות המעשנות בין השנים 1991 ל-1996 ביותר מ-40%. בארץ אחוז המעשנות המשתחררות לצה"ל מגיע לכ-37%. מדובר בעלייה משמעותית ביותר.

מחקרים מראים כי לנשים קל יותר להתמכר וקשה יותר להיגמל. ככל הנראה אצל נשים ממלא העישון תפקיד רגשי ומהווה סממן של דימוי עצמי ודימוי גוף (בעיקר בקרב נערות). הקושי להיגמל נובע בין שאר הסיבות גם מפחד מהשמנה. בנוסף על מחלות העישון המשותפות לגברים ולנשים, נשים נפגעות מעישון גם בתחום הגניקולוגי: מעשנות נתונות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן צוואר הרחם ובסרטן הפות. העישון מרעיל את השחלות. עישון מזקין את העור במהירות רבה מהרגיל. עישון מחמיר את מחלת דלדול העצם (אוסטיאופורוזיס). השילוב של גלולות למניעת הריון ועישון מעלה את הסיכון למחלות לב. 50% ממקרי אוטם שריר הלב אצל נשים הוא בקרב המעשנות. פגיעה באיכות חיי המין. פגיעה בפוריות, בהריון , בעובר ובילדים. העדר ווסת בקרב מעשנות גבוה בכ-50% מאשר בקרב לא מעשנות. עישון סיגריות קשור לאי פריון ראשוני או משני.

עישון ופוריות האישה

במחקר שנעשה על הקשר בין עישון לתהליך ההשרשה בקרב מטופלות ב-IVF, נמצא הבדל משמעותי בשיעורי ההשרשה בקרב מעשנות אקטיביות ופאסיביות לבין לא מעשנות. ( מעשנות כ-12% ולא מעשנות כ-25%). עישון סיגריות קשור להריונות אקטופיים (חוץ רחמיים), שיעור ההפלות הטבעיות של מעשנות כפול מזה של לא מעשנות. בדרך כלל אלה הן הפלות של עוברים נורמאליים מבחינה גנטית.
למעשנות סיכון גבוה יותר לפקיעה מוקדמת של הקרומים וללידה מוקדמת, הקשורים כמובן לסיכון מוגבר של מוות לעובר. נתון זה קשור למספר הסיגריות שאישה מעשנת במהלך ההיריון. נראה כי בין 11% ל-14% מהלידות המוקדמות הן בקרב הרות מעשנות. 
עישון בהריון קשור למשקל לידה נמוך של היילוד בכ-250 גרם בממוצע. ההבדל במשקל הוא פונקציה ישירה לכמות הסיגריות. כמו כן, הסיכוי לעובר הקטן מכפי גיל ההיריון עולה. שיעור המוות של תינוקות בעלי משקל נמוך, גבוה בהרבה מזה של תינוקות במשקל תקין. בישראל בשנת 2001 62% ממקרי המוות בקרב יילודים היו של תינוקות שמשקל הלידה שלהם היה נמוך.

עישון בהריון ובריאות העובר

נמצא קשר בין עישון בהריון לבין סיכון מוגבר לתמותה עוברית (stillbirth- מות העובר לאחר שבוע 28) ולמוות של היילוד. (תוך 28 ימים מיום הלידה). יש מחקרים המראים קשר בין עישון של האם ההרה למקרים של עוברים עם שפה שסועה, דלדול איברים וגפיים, אב נורמאליות של מערכת המין ומערכת השתן. נמצא קשר בין היפרדות שלייה לעישון וכן לשליית פתח ולדימומים במהלך ההיריון. דווח כי חשיפה לטבק מביאה להתנהגויות "מיוחדות" של היילוד מבחינה התנהגותית כמו עצבנות, רגשנות, היפרטוניה וזמן ארוך יותר עד לרגיעה. תינוקות להרות מעשנות היו בעלי כושר נשיפה ירוד יחסית לתינוקות של לא מעשנות, ככל הנראה בגלל השפעת העישון על התפתחות דרכי הנשימה של העובר.

תינוקות לאימהות שעישנו בהיריון נמצאים בסיכון כפול למוות בעריסה. נמצא כי עישון בהריון מהווה גורם סיכון להתפתחות של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדי המעשנות. יש מחקרים המדווחים על ירידה במנת המשכל אצל ילדים בגילאי 3-4 שאמותיהם עישנו יותר מ-10 סיגריות ביום במהלך הריונן. תינוקות לאימהות מעשנות ולהורים מעשנים בכלל, חשופים יותר להתפתחות של אסטמה ובעיות נשימה אחרות במהלך השנה הראשונה לחייהם. לילדי מעשנים סיכויים גבוהים יותר לפתח דלקת אוזניים כרונית ואף דלקת בקרום המוח. בניסוי שבו חוברו נשים מעשנות למוניטור, נראתה בבירור ירידה באיכות הדופק העוברי, עלייה בקצב ליבו וירידה בתנועות, תוך דקות מזמן העישון. הסיבה לכך ככל הנראה היא ירידה באספקת החמצן העובר לעובר דרך השלייה בגלל נוכחות של חד תחמוצת הפחמן .
חשוב לציין ששכיחות הסיבוכים עולה ככל שכמות הסיגריות עולה ולנשים המתקשות להפסיק מומלץ לא לעשן יותר מ-5 סיגריות ליום, כשכמובן כמה שפחות יותר טוב.

עישון בהנקה

תינוק יונק לאם מעשנת הוא גם מעשן פסיבי וחשוף לסיכונים הכרוכים בכך כפי שהוזכרו בפרק הראשון. נמצא כי שיעור הנשים המעשנות המתחילות ומתמידות עם הנקה נמוך משל אלה שאינן מעשנות. תוצרי פירוק ניקוטין (קוטינין) נמצאו בשתן תינוקות יונקים שאימותיהם מעשנות ברמה הגבוה פי 5 משל תינוקות הניזונים מבקבוק, שאמותיהם מעשנות או מזו של תינוקות יונקים שאימותיהם אינן מעשנות אך הם נחשפים לעישון פסיבי.

עישון כבד של למעלה מעשר סיגריות ביום, קשור בייצור מופחת של חלב, כ- 250 מ"ל פחות משל נשים שאינן מעשנות וכן בהפרשת חלב מופחתת, עצבנות התינוק וקצב איטי בעליה במשקל. עם זאת נמצא שהתועלת שבהנקה עולה על הנזקים של העישון ולכן גם לנשים מעשנות מומלץ להניק.
ניתן להפחית את הסיכון ע"י עישון לאחר ההנקה ולא לפניה, צמצום כמות הסיגריות למינימום וכמובן עישון מחוץ לבית על מנת לצמצם את נזקי העישון הסביבתי.

גמילה מעישון

מעטים האנשים שמצליחים להיגמל בכוחות עצמם (3-5%). השיטה שמצליחה להביא לשיעורי הגמילה הגבוהים ביותר משלבת סדנאות עם טיפול תרופתי (תחליפי ניקוטין). הרווח למפסיקים לעשן הוא כמובן עצום בריאותית וכלכלית. בקרב נשים הרות בישראל, 8% מהנשים היהודיות המעשנות ממשיכות לעשן בהריון, ונמצא קשר בין מספר מועט של שנות לימוד לבין עישון בהיריון. לפיכך נראה כי יש טעם לעודד הסברה על סיכוני העישון לעובר ועל יתרונות הפסקת העישון בזמן ההיריון. ד"ר נורת'רופ בספרה "גופה של אישה תבונתה של אישה" נותנת מספר המלצות למי שמעוניינת להפסיק לעשן: להתמיד בניסיונות, להעביר מודעות לאזור הריאות (בייחוד בזמן עישון) וכשמעשנים לא לעשות דבר מלבד לעשן, לערוך יומן ובו לכתוב כל פעם מהי הסיטואציה בה הודלקה סיגריה (מתי, עם מי), להיות מוכנה לשינוי רגשי ואף חברתי, לחפש תחליף בריא ומועיל, לבקש עזרה ותמיכה בזמן הריון , להיעזר בשיטות הוליסטיות שונות בעיקר דיקור.