עשרים שנים לגישור בישראל

ניצני הגישור החלו לנבוט בישראל בתחילת שנות ה-90. בשנים האחרונות התרחב השימוש בכלי זה בעיקר בשל העובדה שמדובר בתהליך מהיר ופשוט יחסית להליך בבתי המשפט. ועדיין, הפוטנציאל הקיים בתחום ובהקשריו השונים בעתיד הקרוב והרחוק הינו אדיר, הרבה מעל מה שמשערים.

תרבות יישוב הסכסוכים בעולם במגמת שינוי, מגמה שמורגשת היטב גם בישראל. הציבור ומקבלי החלטות כבר מבינים במה מדובר והמודעות הולכת וגוברת. היום ברור כי אנחנו מסייעים לאנשים לפתור בעיות באופן איכותי יותר, מהיר יותר וזול יותר. מערכות רבות מכירות בערך של הכלים כשפה וכתרבות ארגונית. המהפכה איטית והדרגתית, אולם היא מתרחשת. הגיע זמננו לתת מענה מקצועי, מקיף ורחב מאי פעם.
 
יש עדיין הרואים בגישור בישראל "טרנד" שחלף. יש שיאמרו: שלשום הרפואה האלטרנטיבית, אתמול הגישור, היום הקוצ'ינג, ומחר הדבר הבא. תרבות המקדשת שטחיות ומהירות מהווה קרקע פוריה לטרנדים ולשרלטנות. הגל הגדול של הענף (שהתרחש סביב 1999-2001) הביא למודעות למושג החדש, אך גם הדביק אליו דימוי לא רציני ולא מקצועי. הניסיון מלמד שסופו של טרנד להסתיים, ולאחריו מתחיל תהליך של התייצבות והתחום אינו שונה מתחומים אחרים בהיבט זה. בתחילת שנות האלפיים פעלו בארץ קרוב לחמישים מרכזים שהניבו לאורך השנים מעל 20,000 בוגרי קורסים. כיום נותרו בישראל מספר מרכזים בודדים וכמה מאות מגשרים פעילים. אותם מרכזים שיצרו "סרט נע" של קורסים ולא עסקו בכך באופן מקצועי "התייבשו" מאחר ולא סיפקו מענה מספיק מקצועי. מרכזים שלא עסקו בפיתוח ובעשייה ממשית, או שצברו מוניטין שלילי כמעט ונעלמו מהשטח. השוק למד לאט לאט לזהות מיהו מגשר מקצועי ומי לא. היום, המרכזים והמגשרים שנותרו – מקצועיים יותר, מאופיינים בהתמחויות ייעודיות ועם ניסיון מצטבר שהולך וגדל. בשונה מלפני עשור, בהחלט ניתן כיום להגדיר את הגישור כפרופסיה.
 
החוסן של התחום בישראל בהיבט של תהליכי הכשרה וגישורים המגיעים מבתי משפט עומד למבחן כל העת, והדבר המעניין הוא כי היקפם גדל בהתמדה, חלה הסדרה משמעותית בתחום, ויותר ויותר אנשים מבקשים ללמוד את המקצוע. כיום אף מתחזקת מגמה זו עם השינויים במשק והצורך של רבים לבנות עצמם בתחומים חדשים, כולל התפיסה האינטר-דיסציפלינארית המתחזקת בכל התחומים.
 
ניתן לסמן מספר מגמות חדשות נוספות ומעניינות בהיבטים של ההכשרה. ראשית, רבים מגיעים ללימודים לצורך התפתחות אישית ואף העצמת יכולות בתחומים שונים כגון עריכת דין, ניהול, חינוך ועוד. מתוך כך החשיבות בלימוד מגיעה גם ממקום של פיתוח אישי בשלב ראשון. תעסוקה אפשרית רלבנטית רק אחרי השלב הבא, הפרקטיקום, וגם רבים משתתפים בתכנית זו מתוך הבנה שמדובר בתכנית המאפשרת צמיחה אישית מדהימה, לצד ההתפתחות המקצועית.
 
כיום ניתן לומר בסיפוק רב כי הציבור הישראלי למד לאורך השנים לצרוך בחוכמה שירותי גישור מותאמים. יותר ויותר אנשים,משפחות , ארגונים וקהילות מבינים מה הוא תהליך זה, מה יתרונותיו ואף מה מגבלותיו. ניתן לראות את ההתפתחות ברמת המודעות של הציבור בכך שהיום אנשים רבים פונים להליך עוד לפני שפותחים בהליכים משפטיים. אחוז מאד גבוה מהזוגות המתגרשים פונים לגישור. מנהלים בחברות, מנהלי קהילות ואחרים לא מהססים ליזום הליך של לפני שימוש בכל אופציה אחרת. אם בעבר הנטייה הייתה להניח שמגשר חייב להיות עו"ד או שופט בדימוס, הרי שהיום הציבור לומד את המגבלות של שופט בדימוס שמגדיר עצמו כמגשר ולמעשה משמש כבורר, וכי אין הכרח שמגשר יהיה עו"ד. אנשים מבינים כי מה שמתבצע בבית הדין לעבודה ע"י נציגי ציבור הינו תהליך פישור ולא גישור. 
 
במקביל עובר התחום התמסדות ומקבל הכרה מצד המערכת המשפטית. חלק מבתי המשפט עדיין מפנים תיקים, וכיום אף מתקיים פיילוט מהו"ת. במסגרתו בתי משפט בישראל מחייבים כל תביעה משפטית שמעל 50,000 ₪ לתהליך של קדם גישור לפני כניסה להליך משפטי. חלק ניכר מהתיקים ממשיכים במסלול זה ומתוכם רבים אף מיישבים את הסכסוך בהסכמה. הצלחת הפיילוט מחייה את הגישור המשפטי ומעגנת אותו בדפוסי עבודה אפקטיביים. בשנים האחרונות בהחלט ניתן לראות שיותר ויותר מגשרים מוכשרים ומקצועיים מבססים את עיקר פרנסתם על התחום.
 
עם זאת, אם בעבר, מרבית המגשרים והמרכזים ראו בגישורים המופנים מבתי המשפט את מקור ההפניה המרכזי, מגמה זו משתנה לאורך השנים.  היום, במקביל לעשייה במערכת המשפטית, מתפתחים מגזרים נוספים כגון: המגזר העסקי, התחום הסביבתי, סביבה תכנון ובנייה, תחום הספורט, תחומי הקהילה והרשויות, ועוד. כמובן שהדבר מחייב במקביל את המגשרים לפתח תחומי מומחיות מסוימים, וגם בהיבט זה ניתן לזהות צמיחה יפה.

תהליכי צמיחה נוספים שניתן לזהות בתחום: מוקמות מחלקות גישור במשרדי עורכי דין גדולים. המרכזי המקצועיים בצמיחה. מגשרים רבים מפתחים מוניטין אישי ועובדים עצמאית. רבים פעילים במסגרת מרכז השלטון המקומי, רשויות מקומיות וגופים נוספים. מדובר בתשתית שנועדה להישאר ולצמוח.
 
אם לפני מספר שנים היה מי שהספיד את התחום, כיום ברור שבעולם ובישראל הוא מתפתח הן כתחום מקצועי והן כתנועה חברתית. מדובר בפסיפס נרחב של תחומי התמחות, כלים וגישות, תהליכים וארגונים. כולם מבוססים על הרצון הטבעי של בני האדם לסיים את הקונפליקטים שלהם. על ההבנה שלהם שאם לא מצליחים לעשות זאת לבד, עדיף להיעזר בגורם מקצועי שישאיר בידיהם את השליטה על התוצאות, מאשר להמשיך במלחמה או לאפשר לגורם חיצוני להכריע עבורם. אנשים מעריכים את האנושיות והרגישות שבאות לידי ביטוי בענף, ומזהים את הערך שתהליך זה מאפשר להם ליצור. כולנו מבינים כי מדובר בכלי אפקטיבי, המשקף שפה, תפיסת עולם ודרך חיים. מי שבוחר בדרך זו, לצד האתגר המקצועי האדיר, הוא שותף ומחויב למהפכה חברתית עמוקה וחשובה.  

להמשך קריאה:

גשר (לא) צר מאוד - יתרונות הגישור בניהול סכסוכים

חושבים על גישור? כדאי שתדעו

קורסים בגישור: מה זה