החיים יותר טובים מהסרט: קורס חוקרים פרטיים

אולי ראיתי כמה סרטים יותר מידי ואולי אני סתם חי בסרט בעצמי, אבל הדבר היחיד שרציתי לעשות אחרי הצבא היה להפוך למאבטח ואחר כך להיות חוקר פרטי. קורס חוקרים פרטיים הוא אחד הקורסים המאתגרים שקיימים אבל לפני כל הידע, חובה שיהיה כשרון.

בסרטים המאבטחים הפשוטים הם אלו שתמיד בסוף פותרים את התעלומה בעזרת האינסטינקטים שלהם (בייחוד אם מדובר במאבטחים שהיו בצבא הישראלי), בעוד החוקר הפרטי נועד להיות כובש הלבבות והבחורות וזה שמגיע ליסוד החקירה, גם כשהשוטרים נתקעים בחוסר אונים.

הדבר הראשון שעשיתי אחרי הצבא היה לחפש איפה אני יכול ללמוד קורס מאבטחים או קורס קציני ביטחון . חיפשתי בכל מיני מקומות, בדקתי כל מיני קורסים ורק כשמצאתי את מה שתרתי אחריו, הצלחתי סוף כל סוף להירגע. הקורס אליו נרשמתי הבטיח להפוך אותי לקצין ביטחון שיודע לנהל מערך אבטחה במוסדות גדולים, בחברות פרטיות ולאישים בודדים.

במסגרת קורס קציני ביטחון, הבטיח יועץ הלימודים שאיתו דיברתי, אלמד נושאים רבים גם עיוניים וגם מעשיים, כולל חוקה ומשפט, אבטחה, עקרונות הביטחון האזרחי, נהלי ביטחון, הכנת תיקי שטח, הפעלת מערך שמירה ואבטחה, מערכות ממוחשבות לאזעקה, הקמת צוותי כוננות, עבודה עם משטרת ישראל ותכנים רבים נוספים שיהפכו אותי לקצין בטיחות שיכול לעבוד בארץ ובעולם.

ביום הראשון שהגעתי לקורס פגשתי שם הרבה חבר'ה בוגרי צבא כמוני שכל מה שהם רצו היה למצוא עבודה שתפרנס אותם בזמן הלימודים. אני הייתי אחר. אני ראיתי בתפקידי בטיחות וביטחון סוג של ייעוד בדרך להפוך למשהו אחר לגמרי. לקחתי קורסברצינות, למדתי והשקעתי, התמדתי יום וליל ואפילו ויתרתי פה ושם על יציאות עם החברים, פשוט כי רציתי לכסות עוד כמה נושאים.

סיימתי את קורס קציני בטיחות בהצטיינות, כמובן, ומייד מצאתי לי עבודה. מסתבר שהשעות הרבות שהשקעתי לא היו לחינם וכבר במהלך הקורס אחד מהמרצים נתן את השם שלי לאיל הון ישראלי שגר באיטליה. הוא התקשר אלי ברגע שהייתה לי תעודה ביד ושאל אותי אם אני רוצה לבוא לעבוד אצלו כמה שנים. כמובן שמייד הסכמתי ; חידשתי את הדרכון, ארזתי תיק והותרתי את החברים ואת המסיבות מאחור.

אלו היו שנים מעשירות, מבדרות, מחכימות ומהנות ולא יכולתי לבקש לעצמי משהו טוב יותר. פיתחתי חברות אמתית עם בלש משטרתי איטלקי שלא רק לימד אותי את השפה, אלא גם את רזי המקצוע. הוא לימד אותי מתי עדיף לשתוק ומתי לדבר, איך להתחקות אחרי רמזים ומהו המקום הטוב ביותר למצוא מקורות ובעיקר הבהיר לי שהסרטים זה לא החיים. החיים הרבה יותר טובים.

כשחזרתי לארץ נרשמתי מייד לקורסחוקרים פרטיים , כפי שהבטחתי לעצמי לעשות שנים לא רבות קודם לכן. היום הראשון של הקורס כלל הסבר על הנושאים הנלמדים והיכרות של התלמידים אחד עם השני. היה שם אחד שישב בשקט כל היום, שרבט לעצמו דברים ורק הקשיב, בטעות חשבנו שהוא אחד המרצים. מה שהתברר זה שהוא חוקר פרטי כבר כמה שנים, פשוט בלי הסמכה ובלי רישיון.

כמובן שמייד התחברנו. המרצים לימדו אותנו איך לחקור ולתשאל ודיברו על הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי כל אדם, והוא לימד אותי כל מיני מבטים שאפשר לנעוץ בנחקר ; המורים המוסמכים שלנו דיברו על איסוף מודיעין, מעקבים, תצפיות, צילום סמוי, הקלטות והאזנות סתר, והוא סיפר על מקרים שבהם הצליח להחדיר מצלמות למקומות שאף אחד לא חשב עליהם, סתם כי זה שעשע אותו ; המדריכים שלנו העלו נושאים שקשורים לחקירות כלכליות, למודיעין עסקי, לחקירות ביטוח ולפוליגרף, והוא סיפר לי על אחד שחקר שלא הפסיק לשקר עד שהוא נקרע מצחוק מעצמו.

הקורס עבר עלינו בנעימים ובסיומו הצטרפתי לחברת החקירות של אותו חבר חדש. היום אנחנו חוקרים, בודקים, מאזינים ובעיקר אוכלים הרבה במעקבים, סתם כי שנינו אוהבים את אותו סוג אוכל ופשוט כי לא בא לאף אחד מאיתנו להירדם בשמירה. אני יודע בוודאות שהשוטר האיטלקי שלי צדק, החיים הרבה יותר טובים מהסרטים.