איך היה החומוס? אחלה. בדיוק כמו ששמעתם. שתי מילים בעברית, שתי מילים בערבית. אבל רגע, החומוס מוזכר כבר במגילת רות בשם חומץ, וזה איננו מקרי. העברית והערבית הן שפות שמיות שמאוד קרובות האחת לשניה ובעבר היו קרובות עוד יותר.
ערביי ישראל והיהודים מנסים לחיות פה בדו-קיום מאות שנים. ילדיהם של ערביי ישראל לומדים עברית מכיתה ב' ואילך, אך בבתי- הספר היהודיים לעומת זאת, לומדים ערבית בחטיבות-הביניים, ורק מעטים ניגשים למבחני-בגרות במקצוע. לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים היה נתון למחלוקת במשרד החינוך מאז קום המדינה. המצדדים הבינו שחשוב שנוכל לנהל משא ומתן ותקשורת עם העמים מסביבנו, המתנגדים גרסו כי הערבים צריכים ללמוד עברית ולא להפך.
למה ללמוד ערבית
זוהי השפה הנפוצה ביותר במזרח התיכון ואחת השפות הנפוצות ביותר בעולם. זו השפה הרשמית השנייה בישראל. חיים בקרבנו כמיליון וחצי ערבים, וביהודה, שומרון ורצועת עזה עוד כארבעה מיליון. כל המדינות הגובלות במדינת ישראל הן ערביות. חלקן עוינות לישראל, עם אחרות אנו ביחסי שלום, ולחלקן יחסים דיפלומטיים קרירים עם ישראל.
מדינתנו היא אוניית מעפילים עברית בים של ספינות ערביות. הדיאלקטים הרווחים בשימוש מכל עברי העברית הם הערביים. למרבה הצער, מימי היישוב העברי המתחדש ועד היום, מתלווה ללשון זו תחושת עוינות ורתיעה, למרות שלימודי ערבית עשויים לקדם דו-שיח בין יהודים לבין ערבים ולצמצם את המתיחות המתלווה ליחסים בין שתי האוכלוסיות ולהוביל דו-קיום ולתרום למאמצים להפחתת האיבה בין העמים. ערביי ישראל דוברים את השפה העברית, אך לימוד שפתם ע"י יהודים עשוי להקל על מגעים בין יהודים לבין ערבים ולקדם שיח למען דו-קיום ושלום.
.jpg)
ערביי מדינות ערב, צפון אפריקה והעולם הערבי כולו אינם דוברים עברית ורובם גם לא דוברי אנגלית, כך שללימוד השפה יש השפעה גם על יחסים עימם. בעיקר בעיתות שלום, היחסים בין ישראל לבין מדינות ערב מביאים לקשרי מסחר, עסקים, תעשיה, תיירות ונופש.
יחסיה של ישראל עם מדינות העוינות אותה, מיקומה של ישראל ביניהן כאיום ממשי לה ולהן והמאבקים החלים באזור הביאו את ישראל לשמירה על בטחונה. ידיעת הלשון תומכת במערכת הביטחונית ותורמת לבניית עוצמתה ולהגברתה. דובריה נדרשים לשירות בחיל המודיעין או לגיוס ליחידות מובחרות בצה"ל. משם, נסללת דרכם למשרדי ממשלה כגון חוץ וביטחון, לשירותי הביטחון, למשטרה, לאמצעי התקשורת.
בעבר, שימשו בתפקידים מעין אלו בעיקר יוצאי מדינות-ערב וצאצאיהם. בחלוף השנים, מעטים מהם שומרים וישמרו את השפה הערבית כשפה מדוברת בבתיהם ומכאן תקצר הדרך למחסור בכוח-אדם מתאים. בישראל, מעצם קיומה, ללמוד ערבית הינו עניין חיוני. הבקיאים בה נחוצים כיום וגם בעתיד.
כיצד ומה לומדים
בדומה לעברית, הערבית היא שפה שמית, וקיים דמיון ביניהן. ללשון זו חשיבות דתית, שכן היא שפת הקוראן, לשון הקודש של האסלאם. לימודי ערבית כוללים גם למידת מנהגים, תרבות, שירה.
הדיאלקט נחלק לשניים – הלשון המדוברת, השונה בהגייתה, השגורה בפי דובריה ונחלקת לניבים שונים, למשל מצרי, פלסטיני (הקרוב ללבנוני ולסורי), עיראקי, לבנוני, מרוקאי ועוד. הבחנה נוספת היא בין ניבים של כפריים, עירוניים ובדואים.
לעומתה לימודי ערבית ספרותית, בה כתוב הקוראן והמשמשת לקריאה, כתיבה, כלי התקשורת, ספרות ושירה ולשיחות רשמיות. בקורסים רבים נלמד הניב הפלסטיני שהוא ניב מקומי.
ניתן להתחיל ללמוד ערבית בקורס למתחילים, בו נלמדים יסודות ועקרונות השפה,יסודות המבנה הדקדוקי, אוצר מילים וביטויין, הכרת האותיות, קריאה וכתיבה ברמה בסיסית וניהול שיחות חולין. משם ניתן להמשיך הלאה לקורס מתקדמים, ובו העמקת יסודות השפה, חיזוק כישורי השפה, העשרת אוצר המילים ושיחות בנושאים מורחבים.
תעסוקה
בקיאות בלשון הערבים עשוייה לסייע במחקר אקדמי, הוראת ערבית, ייעוץ לגופים ממשלתיים או חברות המנהלות קשרי מסחר עם מדינות ערביות, עבודה בעולם התקשורת, פוליטיקה ודיפלומטיה.
להמשך קריאה: