מצאתי סטייליסטית ואז מצאתי את עצמי

הלבוש עושה את האדם והיכולת להתלבש יפה ונכון לכל סיטואציה כבר לא תלויה באינסטינקט, יש צורך ללמוד אותה על מנת שלא לעשות טעויות. לבוש נכון יכול לעשות את ההבדל בראיון עבודה, בדייט או אפילו בסתם יציאה לבילוי עם החברות. זה הזמן להרשם לקורס סטיילינג.

פעם חשבתי שאני יודעת להתלבש. זאת אומרת, תמיד היו לי חברות שנראו יותר טוב ממני או שיכלו להיכנס לכל חנות ולמדוד כל בגד ולהצליח להיראות כאילו יצאו מקטלוג, אבל אף פעם לא הסתכלתי על עצמי ולא הבנתי מה אני עושה בכלל. השינוי הגדול קרה לקראת סוף השירות הצבאי שלי. אחרי שנתיים וחצי שביליתי במדים (וזה לא שינה שהיו לי דרגות על הכתפיים), החלטנו לצאת ביום שישי בערב ומצאתי את עצמי עומדת לפני ארון הבגדים שלי ולא יודעת מה מימין ומה משמאל.

לא הבנתי איך לשלב בין המכנסיים שכל כך אהבתי לבין החולצות שקניתי לא מזמן, חיפשתי צעיף או שרשרת שישלימו את ההופעה ומגירת הנעליים שלי, שבעבר כללה צבעים כמו אדום ותכלת, הייתה מלאה בנעליים שחורות, אמנם בכל מיני סגנונות, אבל עדיין שחורות.

באותו רגע גמלה בי ההחלטה שאני צריכה לצאת לקניות. ארזתי את עצמי, לקחתי ארנק ומשקפי שמש והלכתי לפקוד את הקניון הקרוב למקום מגורי. אחרי שיטוט בלתי פוסק בחנויות הרבות ואחרי שנכנסתי ויצאתי מאחת מהן כל כך הרבה פעמים שהתחילו לשאול אותי אם אני עובדת במקום, צדה את עיני תופעה מוזרה.

ראיתי שתי חברות (לפחות ככה הן נראו), שנכנסות באופן שיטתי לחנויות בגדים. האחת מורידה מהמדפים והשנייה מודדת. זו אינה מתקרבת לממלכתה של זו, והשנייה לעולם אינה עוטה עליה חולצה או מכנס. קצת עקבתי אחריהן, אני מודה, וגיליתי שזאת ששולפת את החולצות מהמדפים לא רק מציעה, אלא גם מותחת ביקורת ויודעת על מה היא מדברת.
השנייה מקשיבה לה, מהנהנת, מידי פעם לא מסכימה, אבל המדידה האחרונה לפני היציאה מהחנות תמיד הייתה מדהימה. המכנסיים שבחרה השולפת השתלבו באופן קסום עם החולצה, והחגורה שנעקרה מאחורי המדף נראתה כאילו הייתה שם מאז ומעולם. זה לא שהלובשת הייתה יפה בצורה יוצאת דופן או שהיא הייתה חתיכה בצורה מסובבת ראשים, אבל היה משהו באופן שבו הבגדים ישבו עליה שגרמו לי לא להצליח להוריד ממנה את העיניים (בהערצה כמובן).

אם יש משהו שהקצונה גרמה לי זה להפסיק להיות ביישנית. ניגשתי אל שתיהן וביקשתי עזרה. אחרי שהן החליפו מבטים וחיוכים, הן הסבירו לי את סוד הקסם. זאת שלא הפסיקה למדוד, ללבוש ולפשוט, היא לקוחה של השולפת המוכשרת. השנייה, ניקי שמה, היא סטייליסטית מקצועית, בוגרת קורססטיילינג ובעלת לא מעט שנות ניסיון מקצועי. ניקי סיפרה שהיא עובדת עם לקוחות פרטיים, עם לקוחות מוסדיים ואפילו עושה סטיילינג בתצוגות אופנה כשהיא יכולה.

בגלל שהייתי נחמדה, ואולי גם בגלל שנראיתי לניקי כלקוחה פוטנציאלית ונואשת, היא הציעה לי לחכות חצי שעה עד שהיא מסיימת עם עדי (המודדת המדהימה) ואז תוכל להקדיש לי קצת זמן בחינם ובכיף. חיכיתי בקוצר רוח תוך שאני רועדת מהתרגשות ומפחד, כי לא באמת ידעתי למה אני מחכה.

בשעה הנקובה ניקי הגיעה והתיישבה לידי על אחד הספסלים בקניון. היא שאלה אותי מה אני מחפשת, לקראת איזה אירוע אני רוצה להתלבש ומה התקציב. סיפרתי, שטחתי בפניה את החוסרים וחיכיתי לישועה.

שעתיים מאוחר יותר יצאתי עמוסת שקיות בדרכי חזרה הביתה. אמנם קצת חרגתי מהתקציב (אבל רק קצת ממש), אבל הקנייה הייתה שווה כל רגע. קניתי חולצות, קניתי מכנסיים, קניתי חצאית שבחיים לא הייתי מורידה מהמדף, והוספתי סנדלים מדליקות שבחלון הראווה נראו מזעזעות אבל אחרי שניקי הכריחה אותי למדוד אותן, הן היו מטריפות.

כשירדתי בערב לחכות לחברה שהייתה בדרך לאסוף אותי, גיליתי שהיא יושבת באוטו ומחכה. היא לא זיהתה אותי למרות שעמדתי לידה מספר דקות. היא חיכתה למוזנחת ולמראה השכבות, ואני הופעתי שם עם המראה החדש, הודות לניקי הסטייליסטית שלי, ולמשכורת הצבאית.