המשכורות הגבוהות והתנאים הטובים גורמים לכך שכמעט כל אחד רוצה לעבוד בהיי-טק, אך תחום ההיי-טק טומן בחובו מקצועות שונים ומגוונים, כך שיש לבחור בין מתכנת, מנהל רשת או אפילו איש QA. בואו לבחון אילו מהמקצועות הכי מתאים לכם.
מאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, הרבה אנשים בוחנים מחדש את תחום ההתמחות שלהם בעולם המחשוב. מהם ההבדלים בין מתכנת לבין מנהל רשת (טכנאי רשתות) והאם כדאי לנסות לעבור ממקצוע אחד למשנהו או לא. נתחיל את הסקירה הזאת דווקא מסופה. התשובה היא שאין תשובה חד-משמעית, והיא תלויה באופי. כל אחד שמתלבט צריך לשאול את עצמו אם הוא אוהב טכנולוגיות חדשות ואוהב להתחדש בידע או שהוא מעדיף להתמיד ולהעמיק בדבר שהתרגל אליו ולא להתחיל מחדש מדי שנה. אדם גם צריך לשאול את עצמו עד כמה חשובה לו הרגשת הביטחון לעומת תחושה של סיכון מרגש? שאלות אלו הן קשות לכולנו, ולכן קשה עוד יותר ל"תרגם" את התשובה לתחום התמחות ספציפי בעולם המחשוב.
מהו מנהל רשת
מנהל רשת הוא האדם שאחראי להקמתם ולתחזוקתם של שרתי החברה ולמחשבים של החברה. מנהל רשת הוא בעצם משתמש קצה, אבל בניגוד למשתמש רגיל בחברה, לכל תוכנה שלו יש השפעה על קבוצה גדולה של מחשבים והוא צריך לשאת באחריות בהתאם. מנהל רשת צריך לשלוט במספר רב של תוכנות ובכל תוכנה לדעת היטב מה כל אופציה עושה ואיך היא תשפיע על המחשבים השונים בחברה. התוכנות מתחדשות כל שנה ואפילו כמה פעמים בשנה, וזה דורש ממנהל הרשת לעקוב אחרי השינויים והעדכונים. מנהל רשת שלא מחדש את מאגרי הידע שלו, נהיה לא רלוונטי בשוק העבודה אחרי 10-5 שנים. 
עולם התכנות
בעולם התכנות, "אבני היסוד" שמהן מרכיבים את התוכנות כמעט ולא השתנו מזה שנים. אומנם יוצאים כלי עזר חדשים למתכנתים כל הזמן, אבל הם לא בבחינת "חייב לדעת" (must know) אלא בבחינת "כדאי לדעת" (nice to know). קיימים מתכנתים שלא חידשו את מאגרי הידע שלהם כבר יותר מעשור. לטענתם, הם לומדים אך ורק לפי הצורך ועדיין לא הייתה משימה שלא ניתן היה להרכיב לה פתרון הולם מאבני היסוד הוותיקות.
בתשובה לשאלת המעבר מהתמחות אחת לשניה, אדם צריך גם להתלבט בשאלה נוספת שהזכרנו בתחילת הדברים: עד כמה חשובה הרגשת הביטחון לעומת תחושה של סיכון מרגש?
ריגוש או בטחון תעסוקתי?
היכן הסיכון? הסיכון הוא בתקציב. מתכנתים של פרויקט תלויים בתקציב הפרויקט, שיכול כל יום להסתיים והם ייאלצו ללכת הביתה ולחפש חברה אחרת עם פרויקט ותקציב עבורם. ידוע כי בענף ההיי-טק פרויקטים נסגרים באמצע בהינף יד של אחד המנהלים הבכירים. רק בחודש האחרון פיטר אחד הבנקים הגדולים במדינה מאות מתכנתים וחרב הפיטורים מונפת מעל כמה מאות נוספים. הרי תפקידו של המתכנת לשפר את המוצר הקיים או לבנות מוצר חדש לגמרי ולא תמיד יש לחברה כסף לחידוש או לשכלול הזה. מנהלי חברות מסתכלים על התקציב ואומרים לעצמם כי המצב הוא לא כמו בתחילת הדרך כשלא היה שום מוצר לחברה. הם יודעים שהיו כבר 10 גרסאות לכל מוצר ושאת הגרסה ה-11 אפשר לפתח אחרי תום המשבר, או כשיהיה תקציב. מנקודת הראות של המתכנת זהו מצב תמידי של חוסר ודאות. הוא לא יכול "לצום" שנתיים ולהמתין עד שהמנהלים יחליטו לפתח גרסה חדשה לתוכנה שלהם, ולכן הוא נאלץ לחפש פרויקטים חדשים.
מנהלי רשת הם "חסינים" מן הבחינה הזאת, שהרי כל זמן שהחברה מתפקדת השרתים חייבים לעבוד וכמובן שצריך להמשיך ולתחזק אותם ולעשות גיבויים. זה לא באמת משנה לשרת אם יש 250 עובדים המקבלים שירותי דואר אלקטרוני או 150 עובדים. לכן, אנשי רשת ממש לא צריכים לדאוג מן המשבר, פרט למקרי קצה כמובן, כמו פשיטת רגל טוטאלית לחברה.
הזכרתי קודם תחושה של סיכון מרגש, על הסיכון דיברתי, וכעת אדון בחלק המרגש. לזכותם של המתכנתים ייאמר כי הם אלה שיוצרים דבר חדש. הם מפתחים וממציאים את מוצרי החברה ואם המוצר נמכר בהצלחה – המתכנתים נחשבים לגורמי רווח ישירים בחברה ומקבלים בונוסים שמנים ולא מהווים רק "הוצאה שוטפת בגין תחזוקה של שרתים". אנשים שמביאים לחברה רווח באופן ישיר הם האנשים החשובים ביותר, ואלה הם המתכנתים ולא אנשי הרשת. כאמור, במקרה של כישלון, גם אם לא באשמתם, הפרויקט שלהם נסגר והם הולכים הביתה. אבל אין ספק שבתהליך היצירה של מוצר חדש מעורב גם ריגוש עז: זה מתחיל בשלב של להמציא מוצר ולבנות אותו, אבל אם בסוף גם מצליחים לראות את לקוחות החברה משתמשים בו, ובנוסף מקבלים תודות ובונוסים נדיבים – זה יכול להיות שווה את הסיכון.
אם ברצונכם להפוך למתכנתים או מנהלי רשת, הנכם מוזמנים לבחור ממגוון הקורסים המוצעים באתר או לפנות אל יועצות הלימודים שלנו אשר תשמחנה לסייע לכם.
להמשך קריאה: