זה אולי נשמע מאוד זקן וטרחני אבל אספנות היא מקצוע לכל דבר אשר ניתן להתפרנס ממנו בצורה יפה. מכירה של פריטים עתיקים או נדירים יכולה להניב הכנסה יפה אשר תכלכל אתכם תקופה ארוכה. ברי המזל עשויים אף להתעשר ממש.
שוק האספנות הולך ומתרחב בשנים האחרונות ותופס חלקים נכבדים מתוך שוק אספנות העתיקות והיצירות המסורתיות של המאה ה-18 וה-19, הסיבות לכך הן הכמות המצומצמת של הפריטים העתיקים המוצעים לרכישה, חדירת המוצרים מהמזרח הרחוק ואפריקה לתוך השוק האירופאי, וכמובן שגם פרסום, ספרים, תוכניות טלויזיה, סרטים, שווקים, ירידים, מכירות גראז', וכניסת האינטרנט אל חיינו.
גם החומרים המסורתיים כגון כסף, קרמיקה, פורצלן, זכוכית וטקסטיל מפנים מקום לחומרים החדשים של פריטי אספנות של המאה ה-20 כגון : פלסטיק, בקאליט, נייר, פח, עץ, זכוכית. עד שנות ה-70 איש מבין המומחים בתחום העתיקות והאספנות לא חשב שפריטים משנות ה-60--50 בתחום הפופ, רוק, ועיצוב מודרני יהפכו תוך עשור או שניים לפריטים בעלי ערך אספני וכספי ויימכרו במכירות פומביות.
הזמנים בהם האנשים שאספו פריט יוצא דופן נחשבו למוזרים – חלפו. עם זאת לא נראה בשלב זה כי אוסף של סכו"מים של מטוסים, תחתיות לכוסות בירה או פקקים של קוקה קולה, מסוגל לעורר עניין בעיני מומחי אמנות, אבל הוא בהחלט מרגש את האספן, גורם לו להרבה רגעי נחת ועניין, בעיקר אם תקציבו מוגבל, והוא יכול להרחיב ולהעשיר את האוסף ולמצוא פריטים נוספים במחירים סבירים ביותר.
שאלת מה לאסוף? מה כדאי לקנות או למכור? היא כמעט שאלת המיליון דולר, בדיוק כמו השאלה באיזו מניה להשקיע בבורסה. עם זאת, מאחר שהשוק בארץ מגיב, לאחר השהייה קלה, לנעשה בשווקי אירופה וארה"ב, ניתן לעמוד על המגמות הרווחות בשווקים אלו,לגבי הפריטים שהופכים בשנים האחרונות למבוקשים יותר מאחרים, לעומת אלו שנס לייחם, ורצוי למכרם, מאחר שאין צפי להעלאת ערכם בשנים הקרובות.
אריק נוואלס, מומחה בתחום האספנות והאמנות
הדקורטיבית של המאה ה-19 וה-20, ודירקטור בבית המכירות בונהאמ'ס בלונדון, טוען כי ניתן להעריך היום אילו פריטים יהיו מבוקשים ואספניים בעתיד, בעיקר בשל השינויים המהירים שהדגמים הראשונים עוברים. היתרון בצפי זה הוא שעדיין ניתן לרכוש את הפריטים הללו במחירים נמוכים וליהנות מהם עד ל"הבשלתם" כפריט נדיר אספני. הראשוניות של פריט מסוים, אב טיפוס, או סדרה ששונתה לאחר מכן יכולים להוות "הפריט החם הבא". לדוגמא: החלליות הראשונות שהיפנים ייצרו עם סוללות בשנות החמישים והשישים.
אלו ביטאו את ההתרגשות של המרוץ לחלל אחרי מלחמת העולם השניה, כמו גם המחשבונים הראשונים, המצלמות החד-פעמיות, בובות אפריקניות של שבטים נכחדים, ועוד פריטי ממורביליה, כגון תקליטים נדירים של הביטלס, תמונות שחקנים, סיכות עם דמויות של מנהיגים וכיו"ב.
מהו אוסף? מיהו אספן? האם יש הבדל בין לאגור לבין לאסוף?
לאגור פריטים זהו טבעו של האדם משחר ההיסטוריה האנושית. אספנות מוגדרת במספר רב של הגדרות בדומה להגדרות הרבות שיש לאהבה. יש הטוענים שמספיקים שלושה פריטים ומעלה כדי להתייחס אליהם כאל אוסף. האוספים יכולים להיות שונים במהותם, מסווגים על פי תקופות, נושאים, מדיום, טכניקה. האוספים של מוזיאונים, לדוגמא, נחשבים לאוסף אנציקלופדי, ובהם קיימת החלוקה של אוסף קבוע ואוסף נודד.
ההגדרה הרשמית של פריט אספני היא "חפץ מסוג כלשהו, בעל ערך, אשר קבוצת אנשים (אספנים)
מעוניינת בו, ומשקיעה זמן, כסף או מאמץ לחפשו". אספן, הוא, אם כן, אדם שבונה אוסף מפריטים מסוימים שיש ביניהם קשר מוגדר על פיו. (או מן הסתם אספן הוא אדם אשר מספר הפריטים שלו גדול מהמקום שהוא יכול להציגם).
מידע על אספני עתיקות קיים בתרבות עוד מהתקופה הרומאית. הרומאים אספו מוצגים יווניים עתיקים. בתקופות קרובות יותר - במאות ה-18 וה-19 ילדי האצולה האירופאית יצאו לחופשות במקומות אקזוטיים כמו אפריקה, המזרח התיכון, אסיה, והביאו עמם מזכרות – פסלים כלי זכוכית, כלי פורצלן ועוד. ככל שהפריטים הללו היו יותר נדירים, הם העידו על רמת הכנסתם ועל טעמם המעודן.
הפריטים הוצגו לראווה בפני אורחים שבאו לחוגי בית ושמעו את סיפורי המקומות והמוצגים. הפריטים הוצגו בארונות "פלאים" שנקראו vanity cabinets או curiosity cabinets והם תמכו בסיפורי ההרפתקאות. הם גם נחשבים לתחילת הדרך של המוזיאונים.
תשוקת האספנות נחקרה רק בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על ידי פסיכולוגים והוגי דעות, ונמצא כי המניעים לה שונים ומגוונים. ככלל, היות הפריטים בני אלמוות, לעומת זמניותו של האדם, הוא חוט-השני המחבר בין האספנים. ניתן, עם זאת, לחלק את שלל הסיבות לשתי קטגוריות עיקריות : א. רגשיות, ב. הגיוניות, (אם כי קיימת לעיתים חפיפה בין השתיים) שתי הקטגוריות בנויות מתתי-סיבות, העונות כל אחת על צורך אנושי תרבותי.
להמשך קריאה: