העיסוי התאילנדי נוצר בצפון הודו לפני
כ-2500 שנה ע"י רופא בשם SHIVAGO KOMARPAJ וחברו הטוב של בודהה, ועל שמו קרוי היום ביה"ח בצאנג' מאי, צפון תאילנד. העיסוי הוא חלק ממכלול הרפואה התאילנדית הכוללת בתוכה גם מדיטציות, צמחי מרפא, תזונה בריאה, טיפולים מינרליים וטיפולי אדים (סאונות). במסורת התאילנדית העיסוק ברפואה היה ללא מטרות רווח והטיפולים היו מתבצעים רק במנזרים ובליווי עזרה רוחנית. המושג "מחלה" אינו מקובל אלה מצב של "חוסר איזון" או "איזון שהופרע" ואותו אדם כשהיה מגיע בכדי לטפל "בבעיה" כחלק מתהליך הריפויי היה לן במינזר ועובר את "סידרת" הטיפולים המוצעת לו ע"י אב המינזר - "הרופא הגדול".
העיסוי התאילנדי הוא מכלול רב של תנועות ולחיצות בהנחה שבגוף יש מס' רב של קווי אנרגיה שאינם נראים הנקראים SEN {בסינית מרידיאן} וישנם כ- 10 קווי אנרגיה עיקריים כאלו. העיסוי נערך כ- שעתיים, מתחיל בתפילת הודייה ובריכוז גבוה {מצב מדיטטיבי} על-מנת להגביר את רגישות המטפל לצרכי המטופל ולמציאת איזורים חסומים. העבודה נעשית ע"י שכיבה על מיזרן ומתמקדת בזרימת הדם, פתיחת ערוצים, שחרור מפרקים ורגיעה כללית. יש האומרים כי העיסוי התאילנדי הוא "יוגה לעצלנים" ויש המעידים כי טיפול זה בדרכיו הרבות והמגוונות ביופיין, אינו דומה לשום עיסוי אחר בחווית הטיפול ובתוצאותיה.