בתקופה זו התרחשו מספר אירועים שעיצבו מחדש את העולם היהודי: תהליכי משבר והתחדשות בקרב היהודים בעולם הישן (באירופה בארצות והאסלאם), השמדת המרכזים היהודים באירופה בשואה וכן עלייתן של קהילות חדשות בראשן שני המרכזים החדשים בישראל ובארה"ב. תמורות מעצבות אלו הולידו שאלות חדשות בתחומי האמונה, ההלכה, החברה, התרבות והפוליטיקה היהודית. הלימודים בתחום יהדות זמננו יהיו בעלי אופי רב תחומי – הן בתחומי הדעת (דיסציפלינות) והן בתכני הלימוד. הם ישלבו בין עיון היסטורי בהיבטים המרכזיים של החוויה היהודית במאה השנים האחרונות לבין קורסים במחשבת ישראל ובתחומי דעת נוספים. בכך יתוודעו הלומדים לדרכי ההתמודדות המגוונות של היהודים עם מציאות חדשה זו.

מקום הלימודים

ירושלים

מתכונת הלימודים

יום לימודים מרוכז משך שנתיים או שלוש
 

תנאי קבלה

תלמידים יתקבלו על ידי ועדת הקבלה של התוכנית. יתקבלו רק בעלי תואר ראשון, עם ציון ממוצע לתואר 80 ומעלה. תינתן עדיפות לבעלי תואר ראשון במדעי היהדות. תלמידים החסרים רקע במדעי היהדות עשויים להתקבל על תנאי של קבלת ממוצע של 80 בקורסי ההשלמה. מועמדים מתאימים יוזמנו לראיון אישי עם היועץ/ת האקדמי/ת של התוכנית. לאחר מכן קבלתם תידון בוועדת הקבלה של התוכנית. מילגת לימוד ע"ס 5000 ש"ח.

הסמכה

תואר שני במדעי היהדות. מוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה

נושאי הלימוד

זיכרון השואה בישראל -  ד"ר גליה גלזנר חלד

את נושא זיכרון השואה בישראל נתקוף בקורס זה משתי נקודות מבט. בראשונה, ההיסטורית, נתמקד בהתפתחות זיכרון השואה על ציר הזמן - החל במפגש בין הארצישראלים לניצולים עם הגיעם ארצה, דרך קליטתם בארץ וכלה בשינויים הגדולים שחלו באתוס השואה הישראלי בעשורים הבאים, ברמה הפרטית והציבורית. בחלקו השני נעסוק בסוגיות חברתיות-חינוכיות מרכזיות בישראל, כולן תולדה ונגזרת של פרקטיקות לעיצוב זיכרון השואה בישראל: מהו זיכרון קולקטיבי? באיזה אופן אנו בוחרים לייצג ולזכור את השואה? נעיין עיון ביקורתי בנושא משלחות הנוער לפולין, נשאל את עצמנו איזו נגיעה יש לזיכרון השואה לעדות ישראל? ולגורל הניצולים הקשישים בארץ? ומהו בעצם טקס זיכרון אלטרנטיבי? מטרת הקורס לעורר מחשבה לגבי כוחו של זיכרון השואה, תוך פיתוח מודעות לאחריות המוסרית והחברתית שהוא תובע מכל אחד מאיתנו.

תגובות הלכתיות לשואה - ד"ר ענת נבות

הקורס ידון בנושאים וסוגיות הלכתיים  שהתעוררו במהלך השואה ואחריה (כמו: המרת דת, תעודות 'אריות', עיגון, קידושין). כמו כן נעסוק בפרשיות ציבוריות, משנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, הנוגעות גם  בקשיים הלכתיים וזהותיים יהודיים וישראליים לאחר השואה כגון ילדי טהרן, החינוך במעברות ופרשת 'האח דניאל'. נושאים אלו ייבחנו וינותחו מתוך שאלות ותשובות הלכתיות  של 'רבני המחנות'  ושל רבנים בני התקופה.

אמנות ישראלית וזהות יהודית – ד"ר תמר קדרי וגב' רונית שטיינברג

האמנות הישראלית פיתחה יחס מורכב ומשתנה כלפי היהדות. בקורס זה נבחן את מהותו של המושג יהדות בהקשרו האמנותי, נכיר את המגמות המשתנות והדרכים המגוונות בהן השתלבה היהדות באמנות הישראלית ואת האופן הבעייתי שבו התייחס הממסד האמנותי לנושא.