בתנאי משק התעסוקה כיום, יתרונה של הסמכה אקדמית מתבטא לעתים בכבוד וביוקרה, אבל לא בביקוש בשוק העבודה או בתלוש השכר החודשי. למעשה, בבחינת עלויות ומאמצים אל מול התועלת, לאותן הכשרות ישנה עדיפות די ברורה – האתגר הגדול הוא בעצם לדעת לבחור נכון.
המושג "קורסים מקצועיים" עלול קצת להטעות; הרי כל קורס הוא "מקצועי", ומכל מורה המלמד בו נדרש להיות מיומן בתחומו כדי להנחיל את הידע המבוקש לתלמידיו. הגדרת המושג בפועל אם כן, מתייחסת ללימודי הכשרה תכליתיים, המגובים בתעודה רשמית מוכרת, אך אינם לימודים אקדמיים. תחת כותרת זו ניתן למצוא מגוון רחב מאוד של הכשרות מקצועיות אותן ניתן בדרך כלל לרכוש באופן נגיש, מסודר ורשמי, כולל התרגול המעשי הנתבע ממי שעוסקים בהם - ולצאת לשוק התעסוקה עם כלי עבודה מוגדרים, ולרוב גם מבוקשים.
מי צריך את זה
קהל היעד של אותם לימודי תעודה הוא רחב מאוד, ומקיף מגזרים רבים; מי שמבקשים הסבה מקצועית, אלו שמתקשים (או פשוט לא מעוניינים) בהשכלה אקדמית אלא בהשתלבות תעסוקתית מעשית ומהירה, אחרים שלא סיימו תיכון עיוני בהצלחה ומחפשים כעת לימודים ללא בגרות, חרדים שלא זכו להשכלה כללית נאותה ומבקשים להצטרף למעגל המתפרנסים, מי שמבקשים להרחיב מיומנות שכבר קיימת ברשותם, ובכלל, כל אחד שמעוניין להרחיב את מגוון המשרות הזמינות בפניו בעת חיפוש פרנסה.
חשיבות הסיווג המקצועי הרשמי
רובן של ההכשרות הן תחומים בהם מעורב משרד העבודה, ועל כן גלום בהן ערך מוסף משמעותי הנובע משתי סיבות עיקריות; הראשונה היא פיקוח מקצועי הולם – על תכנית הקורס להתאים לדרישות מחמירות, שמטרתן להבטיח את הקניית מכלול הידע המלא אשר יידרש לפעילות המעשית בתפקיד העתידי. הבנת והפנמת התכנים נבדקת עם סיום הקורס בבחינות תקניות שהן תנאי לקבלת סיווג מקצועי רשמי.
במקרים מסוימים יהיה ערך יישומי ויוקרה רבה יותר דווקא לתעודת הסמכה ממכללה ידועה, לה יש יוקרה והכרה בתחומה בשל מוניטין בן שנים שהתבסס בשוק. במקרים אלו זוכים בוגרי אותם קורסים לביקוש גבוה, לעתים יותר מאשר בעלי הסיווג המקצועי המוכר, אולם זהו מיעוט מבין המקרים. בדרך כלל מסלולים שאינם בפיקוח רשמי עלולים לא להיות מקיפים דיים, או להפך – מקיפים מדי, אבל לא היכן שמומלץ לצבור את עיקר הידע, אלא דווקא בפרטים משניים ולעתים פחות חשובים.
בחלק מהמקרים תידרש אך ורק הסמכת סיווג מסודרת של משרד התמ"ת למציאת עבודה, כך שמומלץ לבדוק לעומקם מסלולים אשר אינם מקנים אותה, ולוודא שאכן התעודה הפנימית שניתנת על ידם תהיה תקפה ויעילה באופן מקביל וזהה לזו הממלכתית. בוגר קורס טכנאי סלולר שאינו מוכר ואינו עומד בתקן מקצועי כלשהו, עלול "רק" לשגות ולקלקל מכשיר טלפון של לקוח, אבל בתחומי אחריות אחרים, למשל מכונאות רכב, עבודה בגובה, או אפילו קוסמטיקה, מדובר בבריאות הציבור ואפילו סיכון חיי אדם, ומחיר הרשלנות בהם הוא קריטי, דבר המחייב העסקתם של בעלי אישור פורמלי בלבד.
הסיבה השניה להתערבות הממלכתית היא רצונו של משרד הכלכלה להכשיר עובדים בענפים שיועילו לקידום המשק, ויענו על חוסר בידיים עובדות במגזרי תעשייה ושירותים מבוקשים. חוץ מאשר התועלת שבידיעה כי ההכשרה הנלמדת תשמש כלי אפקטיבי במשק העבודה, ניתן ליהנות מיתרונות נוספים כמו תשלום על חשבון הפיקדון הצבאי, לימודים מטעם לשכת התעסוקה עבור הזכאים לכך, והזדמנויות לא מעטות לקבלת מלגות לסטודנטים.
בין הקורסים המקצועיים אין מכנה משותף מבחינת המורכבות, המתכונת וההיקף. הכשרת נהג מלגזה למשל אורכת יומיים בלבד, אבל לעומתה הכשרת טכנאי שיניים דורשת שנתיים של לימודים מורכבים ומאתגרים. הדומה בין המקרים הוא בעיקר היכולת למצוא עבודה בתחום מוגדר, מבוקש ומכניס בסופו של דבר. לא נדיר למצוא מי שסיימו לימודים אקדמיים מלאים, כולל תואר מכובד וממוסגר שנתלה אחר כבוד על הקיר, אבל לא מקנה פרנסה ראויה לבעליו. בתנאי השוק בפועל, החשיבות הגדולה יותר היא לאו דווקא ליוקרה ולערך התעודה, אלא ליכולת המימוש בפועל בתנאי משק התעסוקה. על פי בחינה תכליתית, בחלק ניכר מהמקרים לא השכלה אקדמית אלא לימודי תעודה הם המינוף הטוב ביותר להצלחה הלכה למעשה.
להמשך קריאה: