שפת הכתיבה אינה דומה לשפת הדיבור, לא כל שכן כתיבה אקדמית. בכתיבה אקדמית אתם מצופים לכתוב, לא רק בהתאם לכללי התחביר, אלא גם בסגנון אקדמי ותוך שימוש בשפה גבוהה יותר משפת הכתיבה הרגילה.
כתיבה אקדמית הינה תורה שלמה, עם הרבה כללי "עשה" ו"אל תעשה", ולא לחינם מוקדשים באקדמיה קורסים שלמים לנושא. עם זאת קיימים מספר כללי אצבע אשר יכולים לסייע לכם בכתיבה נכונה. חשוב לזכור כי כתיבה אקדמית נכונה מתבטאת בציון וכי כתיבה גרועה תוריד לכם את הציון גם אם המחקר עצמו מבריק, שכן איכות הכתיבה משפיעה על המרצה בין אם תרצו או לא. עם זאת, אין צורך ללכת רחוק מדיי ולכתוב בשפה ארכאית ויבשושית מכיוון שזו תשעמם את הקורא, דבר שיביא אף הוא לציון נמוך יותר. שמירה על הכללים תשמור עליכם הן משימוש בשפה נמוכה מדיי והן משימוש בשפה גבוהה מדיי ותעזור לכם לקבל את הציון שאתם רוצים:
1. היו מסודרים
עוד לפני שאתם מתחילים לתכנן את תוכן העבודה שלכם, חישבו מה הצורה הטובה ביותר לעשות זאת. למשל, לאילו מקורות מידע אתם זקוקים? אינטרנט או ספרים מהספרייה? להחלטה זו השפעה על אופן העבודה שלכם. כך, למשל, אתם עלולים לבזבז זמן רב בחיפוש גרסאות און-ליין של מאמרים שנמצאים פיזית בספרייה של מקום הלימודים. בשורה התחתונה, אל תדחו משימות שאתם יכולים לעשות לפני שמוסד הלימודים יוצא לפגרה/חופשה.
2. איסוף מידע
חלק מהמרצים קובעים מראש רשימת קריאה לפני כתיבת החיבור, מפנים אתכם למקור מידע ספציפי או מבקשים מכם לאתר את מקורות המידע בעצמכם. קחו בחשבון כי תוספת מקורות מידע נוספים אשר לא נמצאו ברשימה הראשונית שקיבלתם מראה על יישום והבנה של הנושא ונותנת לכם נקודות בונוס בעיני המרצה על מקוריות והפנמה של החומר שנלמד בכיתה. יחד עם זאת, חשוב לבחון האם מקור המידע אמין ובעל ערך לעבודתכם.
באילו מקורות מידע כדאי להיעזר בעבודתכם?
# מאמרים אקדמיים – חיבורים שנכתבו על ידי אנשי אקדמיה אותם ניתן לאתר באמצעות גוגלScholar, בספרייה או באתר JSTOR.org– אתר אותם באמצעות שורת בחיפוש ע"י הקשת מילות מפתח/ ביטויים רלבנטיים.
# מאמרים בעיתון – יכולים להיות שימושיים כחלק מהדיון אותו אתם מפתחים בחיבור שלכם. מאמרים מאפשרים להציג דעות שונות ועל ידי כך להציג ולהאיר את הדעה שלכם.
# ויקיפדיה – האתר מהווה נקודת התחלה מצוינת לשאוב ממנו רעיונות. יחד עם זאת, אין להשתמש בו כמקור מידע אקדמי. כדאי לבחון את מראי המקום בתחתית העמוד אותו אתם קוראים ולהסתייע בהם בכתיבת החיבור.
רצוי כי בעת קריאת המידע תסמנו לעצמכם בצד את המידע החיוני לעבודה אם באמצעות מרקר או סימון העמודים החשובים בפתקיות. הדבר יחסוך לכם זמן רב בעת כתיבת העבודה בפועל.
תכנון
אם לעיתים קרובות מעירים לכם לגבי אופן ההתנסחות בעבודת שאתם מגישים למתרגל או למרצה כנראה שאתם מתרשלים בשלב התכנון. להלן מספר טיפים שיסייעו לכם לשפר את העבודות שתגישו:
1. קראו שוב את הפסקאות שכתבתם. נסו לאתר משפטים לא הגיוניים, דאגו שהרעיונות אותם הצגתם בעבודה קוהרנטיים, ודאו כי הטענה שלכם רלבנטית וכתובה באופן ברור לקורא.
2. חיבור טוב מכיל טיעון אחד ברור לאורכו – ודאו כי הדבר אכן מתקיים בעבודה שלכם.
3. נסו לסיים את הפיסקאות שכתבתם עם מסקנה כלשהי – זכרו כי מבנה כל פרק צריך לכלול פתיחה, אמצע וסיכום ממש כמו מבנה העבודה.
תהליך הכתיבה
להלן כמה פתרונות על מנת להימנע מ"מחסום כתיבה":
1. קושי להתחיל – פשוט כתבו משהו. זה לא משנה אם מה שכתבתם הוא טוב או לא פשוט התחילו וכל השאר כבר יזרום מאליו. זכרו שתמיד ניתן לחזור ולשנות את מה שכתבתם.
2. אם במהלך הכתיבה הבנתם שכל הטענה שלכם שגויה- בדקו כיצד אתם יכולים לשנות את מה שכבר כתבתם על מנת שתתאים לטענה החדשה נסו למצוא טיעונים חדשים במאמרים עליהם אתם מתבססים.
הכי חשוב שלא תהיו מעורפלים בטענה שלכם, כתבו אותה חד וחלק במאמר שלכם, והכי חשוב שימרו על פשטות בכתיבה. נסו להימנע משפה מליצית מדי שתסרבל אתכם או עם מילים שאין לכם מושג מה הפירוש שלהם. נסו לוודא שכל מילה כתובה בהקשר הנכון במשפט.
לבסוף, כאשר אתם מסיימים לכתוב את העבודה, הניחו לה ליום או יומיים וקראו אותה מחדש. אם ניתן, תנו לחבר לקרוא אותה כך ניתן למנוע שגיאות מיותרות.
להמשך קריאה: