כמה שזה נשמע מגוחך, הרי שגם כתיבת תסריטים זה סוג של מדע שפועל על פי נוסחה. זה לא אומר שאחד ועוד אחד יוליד לכם רעיון אבל ברגע שיש לכם את הרעיון ואת ההתחלה אתם חייבים להיצמד לתבנית ברורה על מנת ליצור תסריט שבמאי או מפיק יכולים לקרוא ולדמיין.
תסריט טוב הינו השלב הראשון של כל סרט טוב (אלא אם התסריט עובד מספר, ואז הוא השלב השני). כתיבת תסריט הינה אינה דומה לכתיבת ספר והעובדה שיש צורך לעבד ספרים לתסריטים תעיד על כך, ולמרות הקווים המקבילים הרבים, מעטים הם האנשים אשר מסוגלים לבצע את שתי המלאכות בצורה טובה. בכתיבת תסריט קיימים מספר שלבים הכרחיים, הם אמנם לא יבטיחו שתצא מתחת לידכם יצירת מופת, דבר התלוי גם ברעיון שלכם ובכשרון הבסיסי שלכם, אך הם כן יבטיחו כי תציגו תסריט ראוי:
השלב הראשון: סינופסיס ראשוני
אולי השלב החשוב ביותר בבניית תסריט וזה הדבר הראשון שתלמדו בחוג לתסריטאות
במסגרת לימודיתואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה
. במילה אחת ניתן לומר שסינופסיס הוא בעצם תקציר של הסיפור שאתם רוצים לספר. בפועל זה הרבה יותר מסתם תקציר.
לצורך כתיבת סינופסיס אתם צריכים להכיר את הדמויות, את מה שמניע אותן, את המטרות, האהבות והכשלים שלהן וליצור את המסגרת שבתוכה הן פועלות. לימודיקולנוע וטלוויזיה
יפגישו אתכם עם מגוון דמויות שהכרתם ודמויות שלא הכרתם ובזכות היכרות זו תוכלו לבנות את הדמויות שלכם. לאחר שביצעתם הכרות מעמיקה עם כל אחד מהחברים שלכם לסיפור, אתם יכולים לכתוב את הסינופסיס ולספר את הסיפור עצמו. כדאי ש
תתחילו בנקודת הפתיחה, תציינו את המטרה ואת מה שמניע את הדמויות לקראת המטרה. תגדירו את המפגשים שלהם בדרך, את נקודות המכשול שלהם, את מערכות היחסים שבסיפור עד שתגיעו לנקודת השיא ולסיום. הסינופסיס הראשוני צריך להיות בדרך כלל באורך עמוד אחד, לא יותר.
השלב השני: סינופסיס מורחב
לאחר שסיימתם את כתיבת הסינופסיס הראשוני קחו פסק זמן מהסיפור וצאו החוצה. (לא לחינם לימודים לתואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה פרוסים לאורך שלוש שנים, כי אי אפשר לגמור הכול בבת אחת). אתם יכולים לתת לכמה ימים לחלוף לפני שאתם מתיישבים שוב לכתוב את הסינופסיס המורחב, שהוא מה שהסרט שלכם היה לו היה ספר. סינופסיס מורחב כשמו כן הוא – מרחיב את הסיפור וכולל בתוכו יותר פרטים אודות הדמויות והמאבקים שלהן.
הוא יכלול את הקטעים של 'בין לבין', את המפגשים האקראיים שבדרך ואת שאר הפרטים שאתם רוצים להכניס לתסריט, שלא בהכרח מניעים את העלילה אבל בהחלט אומרים משהו על הדמויות, על האירוע ובהחלט גם עליכם.
סינופסיס מורחב אורך בדרך כלל 3 עמודים, פחות או יותר.
השלב השלישי: דראפטים
וזה אולי השלב הארוך ביותר בכתיבת תסריט. בשלב הדראפטים את הופכים את הסינופסיס לתסריט. בלימודי תואר ראשון בקולנוע מוכתבת תבנית קבועה המשמשת לכתיבת תסריטים והיא כוללת מציין מקום, הדרך שבה נכתבים דיאלוגים, המיקום שבו נכתבים ההסברים על הדמויות וכן הלאה.
אם אתם לא ממש יודעים איך לכתוב אתם יכולים להיות רגועים שכן הדראפט הראשון לעולם לא יהיה התסריט הסופי. הוא יעבור שינויים, ליטושים, הידוקים ומהפכים ולעתים תשמטו ממנו דמות אחת או שתיים וכל העלילה תתהפך רק כדי שתבינו שהעוקץ האמיתי של הסיפור שלכם נעוץ בעצם במקום אחר. הגמישות הזאת והיכולת לשמוע ביקורת ולתקן היא אחד הלקחים החשובים ביותר שנלמדים בלימודי תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה
;
זהו לא רק לקח ללימודיתואר ראשון
או שני, זהו לקח לחיים.
השלב הרביעי: הפקה
אם חשבתם שעבודת התסריטאי מסתיימת כאן, הרי שטעות בידיכם. תסריטאים רבים מלווים את הפקת הסרט באופן פעיל, הם נמצאים על הסט ונותנים מענה לשחקנים בשאלות כמו 'מה מניע את הדמות', 'למה היא אומרת ככה ולא ככה' וכן הלאה.
במערכות יחסים פוריות וטובות בין במאים לתסריטאים, כפי שקורה לרוב בהפקות הגמר של לימודי תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה, פעמים רבות הבמאי יבקש מהתסריטאי לשנות דיאלוג על הסט ולסדר את הסיטואציה בין האנשים המתנהלים בה. שלב ההפקה הוא גם השלב שבו אתם מחליטים איזה במאי יביים את הסרט שלכם ומי המפיק שיעסוק בחומרים שחצבתם מלוח לבכם. ודאו שאתם בוחרים באנשים שאתם סומכים עליהם ושהסיפור שלכם מובן להם. הטקסטים ישתנו ויתפסו צורה, ודאו שזאת הצורה שאתם רוצים שתהיה להם.
להמשך קריאה: