זה נורא מרגש כשהם נולדים, זה מקסים כשהם מקבלים את התעודה הראשונה הביתה וזה עוד יותר מטורף כשהם מביאים את החברה וסוגרים
בקורסי הכנה ללידה אחד הנושאים המדוברים ביותר הוא היכן ללדת. באזור המרכז ההיצע הוא רחב וכל בית חולים מנסה לפתות מספר רב
מחקרים מראים, וגם הסתכלות פשוטה מראה, שהילדים של היום קוראים הרבה פחות מהילדים של פעם. מרוב הסחות דעת בצורת מחשב, טלוויזיה,
אני משתמשת בהכללות גסות, אני בעצמי יכולה לתת המון דוגמאות של מקרים הפוכים לחלוטין למה שכתוב. ובכל זאת, ניתן ללמוד מהכללות
האמת היא שכל זה הוא נכון, כשילדים גדלים הם שואבים את כל הידע שאנחנו מנחילים להם בצורה ישירה או עקיפה ולומדים מאיתנו כל
בישורת האחרונה להריון, מוצעים לאם ולאב קורסי הכנה ללידה. בקורסים אלו ניתנת הדרכה להורים הטריים על מהלכה, הסבר על נשימות
נשים התכוננו ללידה מהרגע שהיו צעירות משום שהן השתתפו בלידות, ראו לידות והבינו את עצמת הכאב ואת עצמת החוויה. לא
בהתחלה הדאגות מתמקדות בהיריון עצמו: למה אני לא בהיריון, האם יש כבר דופק לעובר, האם הוא גדול מידי או קטן מידי, האם הוא בריא, האם אני בריאה, וכן הלאה.
במדינת ישראל, כך ידוע, קיימת אי תאימות גבוהה במיוחד בין מספר ימי החופשה לילדים לבין מספר ימי החופש שמקבל עובד ממוצע.
אם יש אקסיומה אחת בעולם שעליה אין עוררין, לא מימין ולא משמאל, היא שילדים משנים את התמונה. הם משנים את החוויה המשפחתית,